דיון בתביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד על דרך הפשרה

הקדמה:

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקות שנפלו בתיק זה על דרך הפשרה, לפי סעיף
4)ג( לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, ללא נימוקים, ברם, לאור
התוצאה אליה הגעתי, מצאתי לנמק את פסקי.

התובעים, בני משפחה, טוענים כי ביום 13/8/02, יום הולדתו השני של התובע הקטין מס'
5, נסעו כולם ברכבם שהיה נהוג ע"י התובע מס' 1 כדי לחגוג את יום ההולדת, אלא שרכב
אשר הגיח במסלול הנגדי - כך נטען - סטה כשפניו אל רכב התובעים, ובשל כך נאלץ התובע
מס' 1 לסטות ממסלול נסיעתו על מנת למנוע תאונה חזיתית קשה, עד כדי שרכב התובעים
הדרדר לתוך ואדי בשולי הכביש, ונפגעו התובעים כולם, ועתה דורשים פיצויים מכוח חוק
הפלת"ד.

הנתבעת טוענת שתיים; עיקר חיציה כיוונה הנתבעת לטענה שהתאונה כלל לא אירעה והא ראיה
לכך שמדובר ב"תובעים סדרתיים"; הרי התובע מס' 1, יליד 1982, הספיק עד כה להיפגע ב-3
תאונות קודמות והתובע מס' 2, יליד 1979, הספיק להיפגע בלא פחות מאשר 9 תאונות,
מתוכן 6 תאונות עצמיות, ו-5 תאונות אשר אירעו, חמשתן, בשנת 1999, ולחלופין, כך
הוסיפה הנתבעת וטענה, אם בית המשפט יקבע שהתאונה אירעה - הרי לא נגרם לתובעים "נזק